ביאור:דברים כד ו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
רחיים ורכב = כלי הכנת אוכל וכלי תחבורה
[עריכה]בדברים כד ו, יש איסור שבא להגביל את הזכות לקחת חפצים בכוח, גם כאשר יש זכות כזאת (למשל - כשהמדינה מגייסת רכוש לצורך הצבא ): "לא יחבול רחיים ורכב, כי נפש הוא חובל".
- החלק הראשון של האיסור הוא ברור: "אסור" "לחבול" - לקחת בכוח - "רחיים" , שהן אבנים שבהן טוחנים קמח. הנימוק הוא "כי נפש הוא חובל" - כי כאשר לוקחים לאדם את הכלי שבעזרתו הוא מכין את לחמו, כאילו לוקחים את נפשו.
- אך בנוסף לכך אסור לקחת "רכב" ; הפירוש המקובל הוא שזוהי אחת מאבני הרחיים (האבן שרוכבת על האבן השניה), אולם ברוב התנ"ך, משמעות המילה "רכב" היא - כמו בימינו - כלי תחבורה (אז, כמובן, כלי התחבורה היו שונים מאשר היום - בדרך-כלל הם היו בעלי-חיים שנהגו "לרכוב" עליהם, ומכאן באה המילה). לפי זה, התורה מלמדת אותנו, שגם כלי-התחבורה של האדם הוא חיוני עבורו, כמו הכלים שבעזרתם הוא מכין את האוכל: כאשר שוללים מאדם את יכולת הניידות, מגבילים את יכולתו למצוא פרנסה, ולמעשה מגבילים את חירותו.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-30.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:רחיים ורכב - כלי הכנת אוכל וכלי תחבורה
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-24-06